קשה להיות יהודי, זה ידוע. קשה עוד יותר להיות הרמב"ם. וקשה
אפילו עוד יותר להיות הרמב"ם שמנסה להתמודד עם סיפור גן העדן. סיפור שמציג
בפנינו אל ואדם שהם קרובים, קרובים מאוד, קרובים מדי בשביל הרמב"ם, עם אדם
שמצליח להשיג בעזרת עץ הדעת טוב ורע אוצר שאלוהים היה נחוש למנוע ממנו, עם אלוהים
שמתייעץ עם מלאכיו כשהאדם עומד להיות "כאחד ממנו". בעיה.
ההתמודדות של הרמב"ם עם הסיפור מורכבת משכבות שונות, מפרספקטיבות
שונות, ומיועדת לקהלים שונים. אנסה להציג אותם לפי רמת המורכבות שלהם. זה מזכיר לי
מתכון שאהרוני פרסם פעם ב"7 ימים", של עוגת תפוזים. הוא נתן שם גרסה
קלה, שהופכת לבינונית, שהופכת למורכבת, והודיע שמי שעולה לרכבת יכול לבחור איפה
לרדת.
אנחנו מתחילים.
