יום ראשון, 29 בספטמבר 2013

למה לא כדאי להתחבא אצל קאנט בבית, ומה הקשר לאנטיגנוס איש סוכו?

קאנט הוא קודם כל התקווה של המרצים הוותיקים באוניברסיטאות. אחרי קריירה אקדמית חביבה למדי שנמשכה עשרות שנים בלי הישגים יוצאי דופן במיוחד, הבנאדם פתח בתצוגת תכלית חסרת תקדים. בתוך כמה שנים בודדות, החל מהיותו בן 57 ב-1781, הוא כתב סדרת ספרים שהעמידה את עולם הפילוסופיה בהלם. ב"ביקורת התבונה הטהורה", הוא פרש תמונה מקורית ומרשימה ביותר של הדרך בה השכל שלנו פועל, והראה מדוע לא נוכל לעולם לתפוס את הדברים כשהם לעצמם, בלי התיווך של הפילטרים שהמוח שלנו משתמש בהם. אותנו תעניין היום תורת המוסר שלו.

מאז סוקרטס, הפילוסופים פועלים בצל המתקפה של הסופיסטים על המוסר. הסופיסטים היו מורים בשכר שהתיימרו ללמד תחומי ידע רבים ושונים, וכמה מהם העלו על נס את ההתקפה על ערכי המוסר הנאיביים: להיות מוסרי, אמרו, זה להיות פראייר. תעיפו מבט בטבע: לא תראו שם אריה מנומס, ואם תראו הרי תצחקו עליו. אם אתם תפעלו לפי החוק, זה יעבוד לטובת האנשים החזקים האלה למעלה, שמתעסקים כל היום באיך לעשות תספורות ואיך לדפוק לכם את הפנסיה. עזבו אתכם משטויות: אל תשאלו מה אתם יכולים לעשות בשביל המדינה שלכם, אלא תשאלו מה אתם יכולים לעשות בשביל לדפוק אותה ולצאת מזה בסטייל!


יום שני, 16 בספטמבר 2013

מלחמתו האבודה של הרמב"ם ואיך נשארתי נבוך - וגם תזכורת: ההרשמה לקורס על מורה נבוכים עומדת להסתיים!

אחת המלחמות העקביות ביותר של הרמב"ם - וגם הכושלות ביותר - היא מלחמתו באמונות הטפלות. הוא עושה כמיטב יכולתו, כמעט בכל כתביו, כדי להוציא מלב הקוראים את הנטיה והנהיה אחרי האשליה, אחרי הפתרונות הקלים. על היהודי, אומר הרמב"ם, להשתמש רק בכלי היעודי שניתן לו בכדי להתמודד עם החיים, עם העולם ועם האל - השכל. בכל פעם שאנו מתפתים לאמונה טפלה כלשהי, אנחנו למעשה שמים את השכל בצד - וזו הטעות הגדולה ביותר שאנו מסוגלים לעשות.

יום ראשון, 8 בספטמבר 2013

על פיתגורס: האם המספרים באמת שולטים בעולם? לא סיכמנו שזה גוגל או משהו?

בבואנו לבחון את פיתגורס, אנחנו נתקלים בקושי רציני. אנחנו לא יודעים עליו הרבה, אבל לא בגלל שחסר עליו חומר כמו שקורה עם פילוסופים רבים בני זמנו. הבעיה היא אחרת: כשאנחנו עוסקים בפיתגורס, אנחנו בעצם עוסקים בכת של הפיתגוראים, שלקחו את שיטתו והפכו אותה לדת ייחודית, המשלבת בין אלמנטים של דתות יווניות אחרות לבין הצבת הפילוסופיה במרכז. חברי הכת הקפידו לייחס לפיתגורס, המייסד, כל חידוש וכל גילוי שלהם, כך שקשה להפריד בין גילוייו של פיתגורס לבין מפעלה של הכת כולה.

בכל מקרה, הפיתגוראים הולכים בעקבותיהם של הפילוסופים היווניים הקדומים, בכך שהם מנסים לענות על השאלה מה עומד מאחורי המציאות המוכרת לנו. האם יש עיקרון המארגן אותה? הפילוסופים היווניים הקדומים נתנו תשובות מגוונות (כולנו יודעים לדקלם שהתשובה של תאלס לשאלה הזו היתה "הכל מים"), וגם לפיתגוראים היתה את תשובת הבית: כל הדברים הם בעצם מספרים. בבסיס כל התופעות בעולם, עומדים מספרים. ואם זה נשמע לכם אידיוטי, זה בגלל שאתם כנראה לא מלחינים. כי היה זה פיתגורס שגילה את העיקרון העומד מאחורי כל כלי המיתרים, מהלירה היוונית עד הפסנתר: גובה הצליל של המיתר הוא פונקציה (אחחח... פונקציות... געגועים למתימטיקה של התיכון...) של האורך שלו. שברים כמו 7 חלקי 12 או שלושת רבעי הם שעומדים בבסיס של כל היצירות המוזיקליות, מפיוטי בית הכנסת ששוברים את הלב עד לפיוטי רוק כבד ששוברים את הלב של אמא כי תראו מה נהיה לי מהילד.


יום ראשון, 1 בספטמבר 2013

איפה אנחנו מול פינלנד? איך הנביאים קשורים לזה? ולמה ניטשה חוטף חום?

כתרים רבים נקשרו בשנים האחרונות למערכת החינוך הפינית. בתוך שנים לא רבות, החבר'ה שם עשו מהפכה של ממש בכל הקשור לתחום האפור הזה, וכבשו ללא עוררין את המקום הראשון במבחנים הבינלאומיים.

אחד מעקרונות היסוד של מערכת החינוך שם הוא "אף ילד לא נשאר מאחור". הלימודים הם בקבוצות קטנות, כאשר המורים נדרשים להבחין בילדים המתקשים ולהתאים את קצב הלימוד של הקבוצה אליהם. כך, אף ילד לא פותח פער גדול מדי מול חבריו, ונחסכים ממנו אפקטי פיגמליון למיניהם בנוסח "אני טיפש", או "לימודים זה לא בשבילי, אני הולך לדפוק קריירה בצוות הווי באילת".

אם ניטשה היה חי היום כדי לראות את זה, הוא היה חוטף עליהם קריזה. אולי לא כמו זו שהובילה להתמוטטותו הסופית לאחר שרץ להציל סוס שהסייס שלו היכה אותו, אבל לא הרבה פחות מזה. תראו, יגיד לנו ניטשה, כבר ב"מבצע סבתא" אמרו שהאחרונים תמיד יהיו בסוף. עכשיו, מי שחשוב זה לא החלשים. מי שחשוב זה אפילו לא הכלל. מי שחשוב זה האדם הנעלה, הגיבור, המיוחד, זה שהטבע נתן בידיו את המפתחות ואמר לו: "קח, תנהג אתה בפרארי הזאת, ואם תשרוט אותה קצת אז לא נורא". האנשים הנדירים האלה הם אלו שמקדמים את האנושות באמת. ממש כמו שזה יהיה טיפשי לבוא לאריה בג'ונגל ולדבר איתו על יום שני ללא בשר, כי הוא מלך החיות והוא זה שקובע את החוקים, ממש כך העל-אדם לא צריך להיות מוטרד מכל מיני נקיפות מצפון ומוסר. הוא יש לו תפקיד, ונא לא להפריע לו למלא אותו.