יום חמישי, 13 בנובמבר 2014

על כתיבה מול זיכרון: התורה שבעל פה, סמארטפונים, אפלטון והרמב"ם - וגם בטהובן וגלן גולד!

אין ברירה: רבי יהודה הנשיא מחליט לעשות מהפכה.
חורבן בית המקדש השני אמנם היה מכה קשה ביותר לעם ישראל, אבל בכל זאת המשכנו לגור כאן, והתחלנו את תהליך ההמצאה מחדש של היהדות; התהליך שיידע להשלים עם אובדן הלב הפולחני של היהדות, ולהחליף אותו בלב פועם חדש של בתי כנסת ותפילות. במשך דור או שניים נדמה היה שהמודל העתיק והוותיק יחזיק מעמד, שנוכל לשמור על המסורת שבמסגרתה ההורים מלמדים את הבנים, והחכמים את תלמידיהם. אבל עכשיו, אחרי כשלון מרד בר כוכבא סביב 135 לספירה, עם כמות עצומה של הרוגים וגולים, כבר אי אפשר לסמוך על המנגנונים הישנים. כבר אי אפשר לסמוך על הזכרון שעובר בעל פה במשך שנים. המציאות ההיסטורית מתנגשת באופן חסר רחמים ביהדות כפי שהתקיימה במשך זמן רב, רב מאוד.

אז אין ברירה. את התורה שבעל פה, שבמשך דורות רבים היה מוסכם ומקובל שאסור להעלותה על הכתב ("דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב"), צריך להעלות על הכתב. או, אם לדייק, צריך קודם כל ללכת ולאסוף מבתי המדרש השונים בארץ ישראל. במרוצת הדורות, היו חכמים שייסדו בית מדרש שפעל לפי שיטתם שלהם, ורבי יהודה הנשיא יוצא למשימה, אקדמית למדי, של איסוף ושימור השיטות השונות ואיגודן לחיבור אחד - המשנה. כתיבת הדברים תביא לביצור שלהם, להגנה עליהם מפני פגעי הזמן והקטסטרופות ההיסטוריות שהיו ושעוד יבואו. או בלשונו הצחה של הרמב"ם בהקדמה ל"משנה תורה":

"ולמה עשה רבנו הקדוש כך, ולא הניח הדבר כמות שהיה? לפי שראה שהתלמידים מתמעטים והולכים, והצרות מתחדשות ובאות, וממלכת הרשעה פושטת בעולם ומתגברת, וישראל מתגלגלים והולכים לקצוות: חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם, כדי שילמדוהו במהרה ולא יישכח".

ואכן, המפעל המונומנטלי הזה עולה על כל הציפיות. החיבור החדש אכן מצליח לשמר את התורה שעד אז היתה בעל פה, על מחלוקותיה ומורכבויותיה. יתרה מזאת: הוא מהווה בסיס לתלמוד, שמצידו יתפקד כמרכז חיי העיון היהודיים במשך מאות רבות של שנים. 

המהפכה הצליחה, מעל ומעבר לתקוותיו של רבי יהודה הנשיא.

אבל, מתגנבת השאלה, אם המהפכה היתה כל כך מוצלחת, למה לא הועלו הדברים על הכתב עוד קודם? מה הרווחנו במשך הזמן הרב שבו התורה שבעל פה היתה באמת רק על פה?

לפני שנציע כיוון או שניים, כדאי לעצור לרגע ולומר כמה מילים על הרעיון של התורה שבעל פה: