על רבי עקיבא, המהפכה שנכשלה כשלון חרוץ והצליחה מעבר לכל דמיון

אחד הדברים החביבים על אוהדי הספורט, והכדורסל בעיקר, הוא להתווכח על איזה שחקן טוב יותר. במקרה של הכדורסל, מה לעשות, הוויכוח הסתיים לפני כעשרים שנה עם מייקל ג'ורדן. אבל אפילו מייקל ג'ורדן לא יכול לנצח את הטבע האנושי רודף ההשוואות, ועכברי הכדורסל מוצאים לעצמם שעשועים אחרים, כמו הרכבת החמישיה הטובה ביותר בכל הזמנים או - השגעון החדש יחסית - רביעיית השחקנים הראויה להתנוסס על "הר ראשמור" המטאפורי של הכדורסל, המקבילה להר שבו חצובים בסלע פניהם של ארבעה נשיאים אמריקאים דגולים.

רבי עקיבא אמנם אינו מייקל ג'ורדן, אבל כמו לארי בירד ומג'יק ג'ונסון, מקומו לא ייפקד משום חמישיה שתרכיבו של גדולי העם היהודי. חיבורים וספרים רבים נכתבו על דמותו המורכבת, ועל השפעתו העצומה על היהדות מימיו ולתמיד, וכאן אנסה לשרטט כמה קווים. חשוב להקדים ולומר שבמקרה שלו, הסיפורים התלמודיים מרחיקים לכת מאוד, ובלתי אפשרי להבחין בכל פעם בין האמיתי מבחינה היסטורית לבין האמיתי בעיני דורות רבים של יהודים מאמינים. לא בטוח שבאמת צריך.