איזה אלוהים אתם מעדיפים?

אחד המתחים הבסיסיים ביחס בין האדם הדתי לאל נובע מהצורך הכפול שלנו.

מצד אחד, אנחנו רוצים אלוהים שיקשיב לנו, שישמע אותנו, שיהיה כתובת לפניות. בקיצור, מישהו שיגיד לאראלה להתקשר דווקא אלינו.

מצד שני, אנחנו רוצים אלוהים שהוא עליון, שהוא מעבר לכל זה. שהעוצמה שלו היא כל כך גדולה עד שהוא סידר כבר את כל היקום מראש. הוא סגר את כל הפינות, והוא לא צריך לעקוב אחרי הכל עכשיו בשבע עיניים רק כדי לוודא שהכל דופק כמו שצריך.

בואו נמשיל את אלוהים למתכנת שעובד על פרויקט גדול, למשל קביעת התנהגותו של רובוט משוכלל. איזה מתכנת נעדיף: האם כזה שחשב על הכל מלכתחילה, כך שהעסק דופק פיקס ואין שום תקלות? או כזה שכשנבוא אליו עם תלונות לגבי הדרך שבה הרובוט עובד הוא יידע לסדר את זה בשניה?

כשמנסחים את הדברים בצורה כזו, נראה שברור שנעדיף את המתכנת הראשון.

אבל המקבילה שלו היא האלוהים שברא את העולם בהתחלה, בצורה מושלמת כהרגלו, ואחר כך אין מה לפנות אליו. לא כי הוא לא נחמד, אלא כי על מה תתלונן כבר? הרי הכל מושלם, גם אם במקרה אתה זה שכרגע אוכל אותה בגלל נקודה ספציפית כזו או אחרת. אבל זה קר נורא, נכון? למי נתלונן כשקשה? זה כמו חברת אפל: כולם מעריצים את הגאוניות של סטיב ג'ובס, שידע מראש שהאנושות מה זה צריכה עכשיו אייפונים ואייפדים, אבל כולם גם יודעים מה קורה כשהמסך של האייפון נשבר (חמסה חמסה חמסה מלח מים מלח מים). אין עם מי לדבר (אלא אם כן יש לך 400 דולר מיותרים, וכאן האנלוגיה כבר לא עובדת כי את אלוהים קשה יותר לשחד). בנוסף, זה שומט את הקרקע מתחת למושגי ההשגחה הרגילים (כי אם המציאות מושלמת ולא תשתנה, אז אלוהים לא ישנה אותה למענך), וגם מתחת לתפיסת הנסים - כי מה פתאום שאלוהים יתערב בטבע המושלם שהוא יצר וישנה את מהלכו?

ואילו המקבילה של המתכנת השני היא אלוהים שיש לו מרכז תמיכה מסודר לפניות הציבור. את מרימה טלפון, יש מי שעונה בצד השני. יש דרכים גם לשפר ולייעל את השירות, עם זכות אבות או עם ידע בקבלה שמאפשר לפנות בדיוק לצינור הנכון בדרך הנכונה ולהקל על זרימת השפע. יש תקופה מסוימת בשנה שבה האלוהים בכבודו ובעצמו יורד לעם לשמוע את התלונות. ובמקרי קצה אפשר לעקוף את כל המנגנון, את כל המחסומים, ולהגיע ישר אל כסא הכבוד. וכשהבקשה מתקבלת, אלוהים משנה את המציאות כך שתהיה חיובית יותר עבור המבקש או המבקשת. במילה אחת: השגחה. בשתי מילים: צ'אק נוריס.

איזה אלוהים אתם מעדיפים?

אחרי שתקחו דקה למחשבה (או שלוש שניות, הרי אנחנו באינטרנט), הנה אחת מהדרכים להתמודד עם הדיכוטומיה הזו:

חז"ל מונים עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, כלומר ברגע האחרון של ששת ימי הבריאה. למשל: המן (לא ההוא מפורים, ההוא מהמדבר) או בארה של מרים שהלכה באופן נסי יחד עם העם במדבר. נראה שהמאמר הזה בא להתמודד עם המתח שאני מציג כאן: כי אם אנחנו רוצים את המתכנת הראשון, המושלם מראש, הרי שאין מקום כאמור לנסים, ובכללם גם המן ובארה של מרים! אבל הרי כתוב שהנסים האלו באמת קרו!

המאמר הזה של חז"ל מוצא פתרון ביניים מבריק: הנסים האלה באמת קרו, אבל גם הם היו מחושבים מראש. שני המודלים הללו אינם באמת סותרים זה את זה, כיוון שהתכנון המושלם של הטבע מראש יכול לכלול גם את שבירתו של אותו טבע.

ואולם עדיין אנחנו נמצאים בבעיה. מה עם אראלה? עכשיו, כדי שהנס הזה יקרה, האופציה היחידה שלנו היא שזה תוכנן כבר בערב שבת בין השמשות. אולי, מי יודע?

ונקודה וחצי לסיום:

ישעיהו ליבוביץ היה מאוד ברור לגבי איזה אלוהים הוא מעדיף. אלוהים, הוא אמר, הוא לא ראש הממשלה של העולם, הוא לא פונקציונר, הוא לא פקיד שעובד בשבילך. כל הרעיון לפיו אתה מתלונן והוא מסדר את המציאות בהתאם הופך את היוצרות לחלוטין: הרי לא אלוהים הוא שעובד אצלנו, אלא להיפך!

וחוץ מזה, האם האנלוגיה שלי על המתכנת באמת ממצה את היחס של אלוהים אל העולם? כל אנלוגיה מפספסת משהו מעצם טיבה; האם אפשר למצוא אנלוגיה אחרת שתאפשר גם למצוא פתרון טוב יותר?

ומה הרמב"ם אומר על כל זה? בפוסט עתידי עוד נפרט את העמדה שלו. בינתיים, איזה אלוהים אתם מעדיפים?